שיהיה לך יום לבן

שיהיה לך יום לבן/ לי-את דנקר

כמעט כל אחד רוצה להרגיש צבעוני במובן מסויים, נועז גם מבלי להחצין את עצמו בלוק של "גוטייה". ובכן, זה יותר קל ממה שחשבת –הכל מתחיל בלבן. אנחנו מוקפים בלבן סמוי בכל פינה. בחגים, בדף חדש, בדת, אפילו בחומרי ניקוי – שזה מעורר השתאות בפני עצמו לחשוב שלבן יכול לנקות כמעט הכל. ומה בנוגע ללבן באומנות? הרי תיאורטית הוא נחשב לחסר צבע, ואנחנו לעומת זאת רואים בו את שיא החגיגה. משתמשים בו ליצירת שמלות כלה, מפות, קישוטים.. בכל מקום שלבן משולב נמצאת גם התחושה שאפשר לנשום לרווחה, ולראות בבהירות.
לבן נחשב לרקע המושלם, אפשר להקרין עליו את כל הצבעים שבעולם הוא מקבל אליו את כל הגוונים בהרמוניה.

בתפיסת עולמי גם את היום שווה להתחיל מהצד הלבן – ככה נקי, בלי לערבב את מה שקרה אתמול ושילשום. או את אי הוודאות לגבי מה שיביא המחר.

יום חדש ולבן לא פוסח על אף אדם בשום מקום בעולם, ותארו לכם שלרגע אחד בבוקר כולנו היינו מתחילים מאותה התפיסה. איזה עולם לבן היה לנו, הא?

ועדיין יש אנשים שקמים בבוקר ושוכחים להתחיל אותו מהשמש.

אולי זו השיגרה, ואולי עומס שהלכנו לישון איתו, שגורמים לרבים מאיתנו להתחיל את היום עם הקפה.

מסקרן אותי לדעת איך מתחיל היום שלך?

אני זוכרת את עצמי כשהייתי קטנה, הייתי מתחילה יום בבהייה מהחלון
לא היה שם הרבה מה לראות.. גרנו בשיכון קטן בירושלים, פיסת דשא קטנה ומשותפת, ובכל זאת הזיכרון שלי מלא בריח הזה של תחילת היום. הרבה שקט, למעט איזו ציפור דרור, ורעש מנוע של מכונית שהקדימה לצאת.

לעומתי היום מתחילים ילדי המאה את הבוקר שלהם בבאזז מטורף, מינימום מרינגטון של ציפור ומקסימום מסלפי מעמיק באינסטוש תחת הכותרת "קמתי".

למזלם המרחק בינם לבין התלות בקפה משאיר להם את הסיכוי להתחבר ולהתחיל יום חדש בלראות את האור.
רק שאם אנחנו לא נתחיל אותו משם, סביר להניח שגם הם לא ימהרו לאמץ לעצמם הרגל לבן שייצר יום צבעוני נטורל.
אני יודעת, זה לא קל לחרוש מעלינו הרגלים של שנים אותם אימצנו אלוהים יודע מתי, ובמקומם להתחיל להנביט ימים לבנים.

גישת הפריזמה שלי ליצירת "ימים לבנים" היא בדיוק מה שאתם צריכים:
זה תהליך שלוקח קצת זמן (גם לנקות לחרוש לזרוע ולקצור) אבל הוא עובד לי מצוין. ולכם אין מה להפסיד, מקסימום תחליטו שאתם טיפוסים של "גוטייה", ותרוצו לקנות לכם לוק.
בגישת הפריזמה קיימים כמה שלבים: פריסה, ראייה , יכולות, זוית, מנוחה, התפתחות(פריזמה):
פריסה – את הפריסה אני אוהבת לעשות על בסיס ה"יש" שלי. על תחילתו של דף (לבן כמובן) כתבתי תזכורת לעולמי הקטן - מי אני, מה מקיף אותי משפחה, חברים, יכולות, ולפחות דבר אחד שאני מוקירה את עצמי עליו. חתמתי בשורה אחת ריקה וקרמתית עם המילה: וגם_______כדי להשאיר את האופציות פתוחות עבור מה שיבחר להזמין עצמו אליי. מתחת לבסיס ה"יש" תיכתב רשימת מטלות שבועית לפי ימים. כל יום רשימה מחולקת לשני טורים תחת הכותרות: "אשמח לבצע", "פחות אשמח לבצע". בשאיפה שמספר המשימות המשמח יהיה גדול יותר. והיה ויש בידי פער לטובת הפחות משמחות, אדאג לאחת מהאפשרויות כדי לצמצם אותו: לייצר משימות משמחות לאיזון, להעביר את הביצוע לידי גורם נאמן אחר, לבדוק דחייה ליום שאחרי.
ראייה – לפעמים משימה שאנחנו פחות אוהבים בכוחה לקדם אותנו למקום טוב יותר, וודאו שאתם רואים את היתרון ואף רושמים אותו בצורת הישג עתידי – זה מהווה דרייב טוב וחיובי לביצוע
דבר נוסף, להצליח לראות עת עצמי מסיימת בטוב את היום הזה, משמע, לבדוק מה חסר לי, מה קשה לי, מה יעזור לי, כמה זמן דרוש לכל משימה -  להיכנס למודעות.
יכולות- יש בנו בדרך כלל את כל מה שדרוש לביצוע, אני דואגת לרשום אותן לראייה. יכולות נרכשות הן גם אופציה שווה. כל מה שמעורר בי השראה לפתח יכולת או להעיר אחת רדומה- מתמונה ועד משפט.
זוית – זה למעשה מקביל לאיש מקצוע.. אתן לאדם אחר להתסכל על הרשימה שלי ולהאיר אותה בזוית ראייה שלו, תמיד נהנית לגלות כמה אנשים שאינם מחוברים רגשית למשימות שלי יכולים לשדרג את סיכויי הביצוע ואת הדרך בה אני רואה את עצמי.
מנוחה- בתוך כל הגישה הזאת חייב להיות משולב גם קצת "חלל", שעה לבנה ביום גם אם מחולקת לכמה חלקים שבה אתם עוצרים לחשוב, לאכול, לשתות, לנקות... זמן שמש חופשי, על כל האיכויות שבה.
התפתחות- למעשה היא תקרה מעצמה כמו גם האופן בו אתם מנהלים את הזמן שלכם ככל שתתמקדו יותר ויותר בביצוע משולב בהקשבה יצירתית לצרכים שלכם, יתכן שבהתחלה זה ירגיש מעט טכני אבל יגיע הרגע שהתבנית שלכם תתגבש בטבעיות ותניב תוצאות.

הנה עוד כמה טיפים שיעזרו לזה לקרות:
1. כתיבת משפט בוקר- כזה שמנקה מחשבה.
2. לפתוח יום בשתיית כוס מיים(עם חצי לימון בכלל מבורך)– לנקות את הגוף מבפנים.
3. להגיד לא אחד לפחות(גם אם קטן) למשהו שבוודאות לא יעשה לנו טוב היום.

4. להקשיב לשיר שממקד אותנו לאנרגיה פתוחה ומאפשרת.
5. לשאול את עצמינו "למה אנחנו זקוקים" עכשיו כדי ליצור קצת צבע.
6. להודות, לחבק, לנשק, לחייך, או כל מחווה רגשית שמנתבת אותנו ללבן (גם שליחת סמס מחייך עושה את העבודה).
7. לקרוא כמה שורות מספר אהוב
8. לבחור קלף השראה (יש המון ערכות טובות לרכישה) ולהתחיל דרכו את היום
9. להתרגש מהעובדה שאנחנו נושמים בכוחות עצמינו.
10. לעשות דבר אחד טוב עבור אחר.


זהו, קל נכון?
אז שיהיה לך יום לבן.

לי-את דנקר
מאמנת ומעצבת דפוסי חשיבה יצירתיים ופורצי דרך
יוצרת ומשדרת את "מחשבה בהשאלה" ברדיו אורנים 103.6
אמא לארבעה ואישה משוחררת:)